הצנזורה היא למעשה סינון תכנים באינטרנט כך שהגישה אליהם נחסמת או שהם מורדים מהרשת ופרסומם נמנע.
חסימת התכנים נעשית לרוב ע"י רשויות המדינה או חברות האינטרנט, והסיבה לכך בדרך כלל מוסברת במניעים חינוכיים שמטרתם להגן על האזרחים והנוער מתכנים שאינם ראויים לצפייה ועלולים לגרום להשחתה ושידול, כמו תכנים מיניים לא הולמים וכד'.
סינון תכנים באינטרנט הצנזורה
הצנזורה היא פעולה מוכרת ומבוצעת מזה שנים רבות, ונוגעת כמעט לכל אמצעי תקשורת ההמונים בעולם – אם לצרכים ביטחוניים, משפטיים, מוסריים או פוליטיים. המטרה המרכזית שלה היא למנוע חשיפת מידע שעלול לפגוע בציבור, או לחלופין לשמש לקידום אינטרסים של השלטון. דוגמאות שכיחות כוללות צנזורה על מידע צבאי רגיש, מידע חקירתי שמצריך סודיות, ואף הגנה על פרטיותם של קטינים. עם זאת, צנזורה יוצרת לא אחת התנגשות עם עקרונות דמוקרטיים, כמו חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת – מה שהופך את התחום לשנוי במחלוקת ומעורר דיונים נרחבים בציבור.
בתוך כך, האינטרנט – שהיה בעבר מרחב חופשי כמעט לחלוטין – הפך לזירה מרכזית לדיון בנושא זה. ככל שהרשת הלכה והתפתחה, כך גם גדלה המודעות לצורך בפיקוח מסוים, לאור תופעות קשות כמו פגיעות מיניות, הפצת שנאה, טרור, או דליפת מידע רגיש. כך נכנס המושג סינון תכנים באינטרנט למרכז השיח הציבורי והמשפטי. מצד אחד, ישנה הכרה בצורך להגביל גישה לתכנים מסוכנים; מצד שני, עולה חשש אמיתי מצנזורה יתרה שמשרתת אינטרסים פוליטיים או מסחריים. השאלה היכן עובר הגבול בין סינון לגיטימי לבין פגיעה בחופש המידע, נותרת פתוחה – ותמשיך ככל הנראה לעמוד במרכז הדיון גם בשנים הבאות.
עוד שירותים:
בניית אתרים מורכבים כל המידע >>
הצנזורה באינטרנט
מדיניות הצנזורה באינטרנט החלה לתפוס תאוצה בשנים האחרונות, ומעוררת יותר ויותר שאלות על הגבול שבין הגנה לגיטימית על המשתמש לבין פגיעה בחירות הגלישה שלו. כך למשל, גולשים דיווחו על שינויים במנוע החיפוש Google, בהם תכנים מסוימים – ובעיקר תמונות – טושטשו או הוסרו כליל מתוצאות החיפוש. גולש אמריקאי העיד כי נתקל בתמונות שהוסתרו לחלוטין, בלי יכולת צפייה, גם כשלא הגדיר בעצמו הגבלות כלשהן. לטענת החברה, מדובר במהלך שמטרתו להגן על המשתמש מתכנים בוטים או פורנוגרפיים – אלא אם בחר לראותם באופן יזום. זאת, למרות שכבר קיימים תוספים חינמיים שמאפשרים לכל גולש לחסום בעצמו תכנים כאלה לפי העדפותיו. ההתערבות הישירה של גוגל, ללא בקשת המשתמש, הובילה לביקורת על סינון תכנים באינטרנט שנעשה בשם ההגנה – אך בפועל פוגע בזכות הבחירה והשליטה של הגולש על חוויית השימוש שלו.
גם בזירה הבינלאומית עלתה הסוגיה לדיון. בוועידת האו"ם לטלקומוניקציה (ITU) שנערכה בדובאי, נפגשו נציגים ממדינות רבות יחד עם נציגי ענקיות הטכנולוגיה, כדי לדון בשאלת הגבלת הגישה לתכנים אונליין. אחת מהמטרות המרכזיות של הוועידה הייתה עדכון תקנון התקשורת הבינלאומי והצגת כללים חדשים לאיזון בין בטיחות המשתמשים לבין שמירה על חופש הביטוי. הדיון היה סוער במיוחד – כאשר מדינות מסוימות דחפו להגברת השליטה הממשלתית על רשת האינטרנט, בעוד אחרות התעקשו לשמר את אופייה הפתוח והחופשי. המחלוקת הזאת משקפת את המאבק העולמי המתמשך סביב חופש המידע ברשת – ומהווה סימן ברור לכך ש- סינון תכנים באינטרנט יישאר נושא חם, רגיש ומעורר מחלוקת גם בעתיד.
מאבק בין מדינות: שליטה ממשלתית לעומת חופש ביטוי ברשת
זאת לאחר שמספר מדינות ביניהן רוסיה איראן סוריה וסין, העלו את הצעותיהן לשינויים בתקנון, אשר מטרתן להרחיב את תחומי השליטה של המדינות על הרשת. במרכז ההצעות שהועלו קיימת הדרישה לשנות את מבנהו של האינטרנט כך שהשליטה עליו תועבר לידי הממשלות ולא תהיה עוד חופשית ושייכת לבעלי עניין שונים כמו חברות האינטרנט והבעלים הפרטיים.
הצעות אילו זכו להתנגדות חריפה מצד ארה"ב, קנדה, ומדינות מערב שביניהן ישראל, וכמובן חברות האינטרנט הגדולות וגוגל בראשן. זאת עקב החשש הגדול לכך שבצורה זו תהיה המדינה מסוגלת לפגוע בחופש הביטוי באופן קריטי.
הצנזורה באינטרנט בישראל
מתוך הסקת מסקנות מהוועידה, גיבש איגוד האינטרנט הישראלי יחד עם משרד התיירות מסמך עמדה רשמי, שבו מובאת ההתנגדות החריפה של ישראל לפגיעה בחופש השימוש באינטרנט. המסמך מבטא עמדה ברורה נגד העברת השליטה על הרשת לידי ממשלות, ומזהיר מפני פגיעה בזכויות המשתמשים ובמרחב החופשי של המידע. האיגוד פועל גם ברמה הבינלאומית כדי לבלום את המגמה המתרחבת של סינון תכנים באינטרנט והרחבת סמכויות הצנזורה. נציגה מטעמו הייתה אמורה להשתתף בכנס בדובאי, אך עקב קשיים ביטחוניים שנוצרו מול שלטונות האמירויות – הנסיעה בוטלה. עם זאת, המסמך שהופץ מופיע באתר הסגור של ה־ITU ונחשף לנציגי כל המדינות.
למרות הרושם שנוצר כי מדינות המערב מצליחות לבלום את הניסיונות לצמצם את חופש הרשת, אין בכך ודאות לעתיד. מבין 193 המדינות החברות באו"ם, מסתמן שכמחציתן תומכות בהעברת סמכויות הפיקוח על האינטרנט לידי ממשלות – בעיקר בטענה לצורך בהגנה, רגולציה וצנזורה. אם מגמה זו תתחזק, היא עלולה להשפיע על אופייה הפתוח של הרשת ולבסס מדיניות של סינון תכנים באינטרנט כסטנדרט עולמי. החלטות הוועידה הקרובה יהיו קריטיות, ויקבעו את גבולות חופש הגלישה לעשור הקרוב – אולי אף הרבה מעבר לכך, עם השלכות גם על תחומים כמו חופש ביטוי, נגישות למידע ותחום בניית אתרים בכל העולם.
